פסק-דין בתיק ה"פ 5210/06
|
ה"פ בית המשפט המחוזי ירושלים |
5210-06
15.3.2007 |
|
בפני : יהונתן עדיאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אפרים ישועה עו"ד עז אלדד |
: שמואל בוימל |
| פסק-דין | |
1. זו בקשה לביטול פסק בורר שניתן על ידי בית-דין צדק לקהילת היראים (להלן בית הדין או הבורר), לפיו חויב המבקש להסיר את הסורג שהתקין במרפסת דירתו.
- המבקש והמשיב הם בעלי דירות בבנין ברח' שמואל הנביא 3/24 בירושלים, כאשר דירת המבקש נמצאת מעל דירת המשיב. בין השניים פרץ סכסוך שמקורו בסורג שהתקין המבקש במרפסת דירתו שלו "בטן" החורגת מתחום המרפסת ומשתרעת מעל מרפסת דירת המשיב. על בטן הסורג התקין המבקש, לטענת המשיב, לוחות שיש. הסורג ולוחות השיש פגמו לטענת המשיב בכשרות הסוכה שניתן להקים במרפסת דירתו. על רקע זה פנו הצדדים לבוררות בפני בית הדין.
- פסק הבורר מורכב למעשה משלושה פסקי בוררות. בפסק הראשון מיום כ"ו חשוון תשס"ו, נקבע ש"על הנתבע [המבקש] להסיר מעל הסורגים את כל הדברים שיכולים להקטין את הסוכה במשך ימי חג הסוכות". בפסק השני מיום ט' בטבת תשס"ו, שינה בית הדין את הפסק הראשון במובן זה שתחולת ההוראה שניתנה בפסק הראשון להסרת הדברים היכולים להקטין את הסוכה הורחבה למשך כל ימות השנה (ולא רק לחג הסוכות כפי שנקבע בפסק הראשון). כלשון הפסק:"על הנתבע להסיר מעל הסורגים את כל הדברים שיכולים להקטין את הסוכה למשך כל השנה". בפסק השלישי מיום ט' אדר תשס"ו, הורחב החיוב שהוטל על המבקש באופן שזה צווה "להסיר את מקום הסורג באופן שתהיה לתובע סוכה כשרה לכל הדעות"
- המבקש טוען בבקשתו כי לאחר שבית-הדין נתן את הפסק הראשון, לא היה בסמכותו לשנות את הפסק, כפי שנעשה בפסק השני ובפסק השלישי, מה גם שהפסק השני ניתן ללא ידיעתו של המבקש אשר כלל לא היה מודע לפנייתו של המשיב לבית הדין כדי לשנות את הפסק הראשון. לטענת המבקש בית הדין גם לא אפשר לו להביא ראיות כדי לסתור את טענתו של המשיב לפיה מדובר בסורג חדש שהותקן על ידי המבקש רק לאחרונה. עוד טוען המבקש, כי השאלה שעמדה בבסיס הבוררות נגעה אך ורק להנחת לוחות השיש על בטן הסורג ולא לסורג עצמו. לפיכך, כך הטענה, פסק הבוררות השלישי אשר מורה על סילוק או שינוי הסורג חרג מסמכותו של בית הדין.
- המשיב טוען שמלכתחילה הוא ביקש מהדיינים להורות על הסרת הסורג כולו ולא צמצם את בקשתו לשיש שהניח המבקש על הסוכה בלבד. אשר לפסק השני, מודה המשיב שפסק זה ניתן לבקשתו בהיעדרו של המבקש אשר כלל לא היה מודע לפנייתו לדיינים לשנות את הפסק הראשון. עם זאת טוען המשיב שפגם זה תוקן בפסק הבוררות השלישי שניתן לאחר שהמבקש פנה לדיינים, הלין על מתן הפסק השני ואלה יצאו יחד עם הצדדים למקום, ראו את הסורג והחליטו מה שהחליטו לאחר שמיעת טיעוני הצדדים. כמו כן טוען המשיב שבשטר הבוררות עצמו הצדדים הסכימו שהבוררים יוכלו לשנות פסקי דין שינתנו על ידם. לגופו של עניין טוען המשיב כי עצם קיומו של הסורג כשהוא בולט מעל מרפסת ביתו, פוגע בערך הדירה שכן מדובר בשכונה בה מתגוררים אנשים דתיים, שהאפשרות להתקין במרפסת סוכה בחג הסוכות חשובה להם, וכל מי שרואה את הסורג שבנה המבקש מודע לכך שסורג זה עלול לפגום בכשרות הסוכה שתוקם במרפסת דירתו של המשיב.
- אשר לפסק הבוררות השני, גם המשיב מודה, כאמור לעיל, שפסק זה ניתן במעמד צד אחד לאחר שביקש מהדיינים לשנות את הפסק הראשון, בלא שהמבקש היה מודע לבקשה זו ובלא שהתאפשר לו לטעון נגדה. לפיכך יש לקבל את בקשת הביטול ככל שהיא נוגעת לפסק הבוררות השני.
- מאידך, פסק הבוררות השלישי ניתן בנוכחות המבקש לאחר שהוא עצמו פנה לבית הדין והלין על מתן הפסק השני ללא ידיעתו, ולאחר שהבוררים ביקרו במקום, ראו את שתי המרפסות ואת הסורג ושמעו את טענות הצדדים. אולם לטענת המבקש, בעובדה שהפסק השלישי ניתן בנוכחותו ולאחר שמיעת טענותיו, לא היה כדי להכשיר את הפסק. זאת, משום שעם מתן פסק הבוררות הראשון סיים בית הדין את מלאכתו ולא היה רשאי לשנות או להוסיף על הפסק (הראשון) שנתן.
8. הדין הוא כי בורר שנתן פסק בוררות סיים את מלאכתו ואינו רשאי להוסיף או לשנות מהפסק שניתן (ראה: ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, תשס"ה-2005, כרך ב' עמ' 758 (להלן - אוטולנגי)). עם זאת, בשטר הבוררות שלפנינו ניתנה לבית הדין סמכות מפורשת "לשנות ולפרש את פסקי הדין שניתנו". בנסיבות אלה, אני סבור שבית הדין היה רשאי לשנות את הפסק הראשון כפי שאכן עשה בפסק השלישי (אוטולנגי, כרך ב' עמ' 853).
8. לא שוכנעתי, כמו כן, שהבוררות הוגבלה, כפי שטוען המבקש, רק ללוחות השיש שהניח המבקש על הסורג, ולא התייחסה לסורג עצמו. בשטר הבוררות לא הוגדר הסכסוך נשוא הבוררות ומשטענות המשיב נסבו על הפגיעה הנשקפת לסוכתו עקב הסורג שהתקין המבקש בדירתו, הדעת נותנת שהבוררות תתייחס למלוא היקפה של הבעיה ולא תוגבל לעניין הנחת לוחות השיש בלבד.
9. אין לקבל גם את הטענה בדבר סירוב הבוררים לשמוע עדים שיבססו את טענתו של המבקש כי הסורג הותקן בדירתו לפני שנים. בעניין זה נראה שהשיקול המכריע בעיני הדיינים היה השיקול של הפגיעה בכשרות הסוכה של המשיב ולעניין זה אין נפקות למשך הזמן בו הסורג היה מותקן במקום.
- התוצאה היא שאני מבטל את פסק הבוררות השני, דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות הראשון ופסק הבוררות השלישי, ומאשר פסקי בוררות אלה (הראשון והשלישי).
אין צו להוצאות.
ניתן היום כ"ה באדר, תשס"ז (15 במרץ 2007) במעמד הצדדים
___________
י' עדיאל, שופ ט
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|